Copy
נשים מצלמות/ יולי 2014
צילום: ספאא דקה

החיים בשחור ולבן


נשים מצלמות, יהודיות וערביות, מוכנות לראות מעבר לקטבים


כמה העולם היה פשוט יותר אם הוא רק היה בשחור לבן... הלבן היה בוהק כשלג, והשחור אפל כלילה, היינו יודעות בדיוק מי צודק ומי טועה, את מי לאהוב וממי לפחד. בכולנו יש כמיהה חזקה לדעת משהו באופן מוחלט, באופן שיכריע את הכף ויציל אותנו מהמורכבות הסיזיפית של החיים. בימינו לא צריך לנחש כיצד נראה דיאלוג של שחור ולבן... מספיק לפתוח פייסבוק.
 
ניוזלטר יולי היה אמור להיות
מוקדש לחגיגות יום ההולדת של נשים מצלמות וללידת האתר החדש. אבל לאור כל השחור-לבן הזה שמציף את שדה הראייה שלנו, החלטנו לדחות את החגיגות ולתת במה לקולן של נשים אמיצות, חברות קהילת נשים מצלמות, שבימים טרופים אלה מוכנות לנשום אל תוך המורכבות, מוכנות לראות מעבר לקטבים.


התמונה שלמעלה בוימה על ידי ספאא דקה בפרויקט 'מעבר לגבולות העצמי' של נשים מצלמות. זאת תמונה שממחישה את מה שלמדנו בתהליך שלנו לעבר קירוב לבבות בין יהודיות וערביות. למדנו שכדי ליצור מפגש אמיתי, צריך קודם כל לתת לגיטימציה מלאה לכל הקולות, לכל הכאבים, לכל הרגשות. לפני שהגיע הזמן לחיבוקים - היה צריך לתת מקום לזעם, לשתיקה המבוהלת שמתכנסת פנימה, לעצימת העיניים למראה הקונפליקט. עוצמת האהבה האדירה שהגיעה אחר כך, הייתה הפרי של עצם המוכנות שלנו לשים את הכל בפריים, ולראות. 

אז האם אנחנו מוכנות לראות בגוונים? האם אנחנו מוכנות לצאת מגבולות המוכר, ולהרחיב את עצמנו לעבר האחר? האם אנחנו מוכנות לוותר על השלם המדומה שיגיע בדמות מנהיגים מדיניים, אבירים על סוסים לבנים שילחצו יד ויגשימו את חלומותינו? האם אנחנו יכולות לברוא שלום בדמותנו - נשים בשר ודם, שהאור והחושך בתוכן מתקיימים זה לצד זה, שלפעמים כל מה שהן באמת צריכות זה להרגיש שיש מי שרואה ושומע אותן בעולם הזה.

אז חברות, אנחנו מגישות לכן את הניוזלטר הזה באהבה מאיתנו, שמרו על לפיד התקווה בוער בלבבות ואל תפחדו להשמיע את קולכן השפוי. אנחנו מאחלות לכולנו - חברויות אמת, עיניים שמוכנות לראות, ומי ייתן וכל הילדים כולם יחיו בשלום וישובו הביתה בשלום.

ליאור, חדוה וכל צוות נשים מצלמות

סרטון פרויקט 'מעבר לגבולות העצמי'/ נשים מצלמות קיץ 2009
“מעבר לגבולות העצמי” היה תהליך מונחה של שלושה חודשים. עשרים נשים יהודיות וערביות נפגשו על קרקע משותפת אחת - אהבה ליופי. פסענו יחד, בשביל לא סלול וללא מפה, בעקבות הלב ודרך עין העדשה. ממפגש למפגש ביקשנו ללכת מעבר לגבולות העצמיות המוכרת והידועה, מעבר לזהות הלאומית, מעבר לפחדים, מעבר לנפרדות. כנשים וכצלמות, גילינו את המהות של צילום כעצם ההסכמה לראות. בלי דיעות, בלי ‘כן, אבל’, בלי הסטוריה. לראות זו את זו ולתת ליופי לסחוף אותנו פנימה, אל המקום בו אנחנו אחת. 
בימים אלו אנחנו שולחות חיבוק מיוחד אל אחותנו, אמל מוחסן, אשר הנחתה איתנו את הפרויקט ויותר מהכל גילמה ומגלמת עבורנו את משמעות שמה - תקווה.
אנחנו והם - סיפורה של זוגיות מסובכת/ חדוה שפרעם
אפשר כבר לנחש שאם היינו זוג נשוי במשבר, כבר מזמן היינו מתגרשים עם עורכי דין תותחים וחותכים את הילדים לשניים, ואת הספה שוברים באמצע ומחלקים הכל והולכים. אבל פה אין לאן ללכת, הבית הוא כל המדינה הזו שבנינו בעשר אצבעות והשקנו מהמוביל הארצי, ולחמנו למענה. וגם הם.
ממשיכה להאמין בשלום/ אנהאר מסראווה
לראשונה בחיי הרגשתי מאוימת וחסרת אונים. אני מפחדת על הילדים הקטנים שלי ולא נותנת להם לצאת מהבית. מהילדים הגדולים אני מבקשת לא לנסוע לערים, שלא יתקלו בהתקפות של שנאה, וגם אני עצמי נמנעת מלנסוע לקופת חולים או לקניון בחדרה, חוששת לעלות לרכבת כדי לא לפגוש את האלימות של מתלהמים שעשויה להתלקח שם... אני עם לבוש דתי וכולם ידעו שאני ערביה מוסלמית.
מעבר לגדר/ ד"ר אסתי לב
שעת דמדומים, מהעבר השני נדלקים בזה אחר זה האורות בבקעה הירדנית, מרצפים את הדרך בשלל צבעים וניצוצות. ובין לבין מבצבצת הגדר. ברדיו מתנגן שירה של נעמי שמר: "עצוב למות באמצע התמוז, דווקא כשהאפרסקים בשפע." היכן פוגשים אותי ימי תמוז הללו הרווים בדמעות. את המוזיקה קוטעות הודעות על אזעקות באזורים השונים. חושבת על הורי המבוגרים: האם שמעו? האם הספיקו לצאת לחדר המדרגות? חושבת על ביתי שגרה בטווח הצבע האדום.
מה למדת במפגש היום, אמא שכולה אחת?/ אורה לפר מינץ
במפגשים הראשונים עם הנשים הן חזרו ופירטו בפירוט רב ביותר את הדרך בה נהרג יקירם. אנחנו, הישראליות השכולות, כבר "זזנו" מהצורך למסור בדיוק רב מה קרה. לנו יש קבוצות תמיכה, חֶברה שעוזרת, פסיכולוגים. אז אנחנו מוסרות דיווח על הפרטים "היבשים". הן, הפלסטיניות, נמצאות ללא כל תמיכה נפשית אחרי האובדן שלהן, ומאד חשוב להן שאנו, הישראליות, נדע שהן כואבות. שכל עולמן חרב עליהן (האם ייתכן שהן חשבו שאנחנו לא מבינות זאת?)
יבואו נא ניסים במקום טינות /קרן גניש כותבת בין האזעקות
ולשכל שלי קשה לתפוש את המחיר שמשלמים החיילים שלנו, האזרחים וכל תושבי עזה, וכן זה בא באותה נשימה. כשנה לאחר המלחמה כשבעלי עוד היה מאושפז, הצטרפתי לפרויקט - "מעבר לגבולות העצמי" עם חדוה ליאור ואמל שהיה מיועד לנשים יהודיות וערביות, הדברים היפים והאחדות שחוויתי עם הנשים האלה חיזקה אצלי את האמונה וההבנה שכולנו אותו דבר, אין טובים ורעים יש רק או פחד או אהבה ובכל רגע ורגע אפשר לבחור.
נשים, עתות מלחמה והחלום על שלום
זיינאב סאלבי, אקטיביסטית ויזמית חברתית ייסדה ומנהלת את 
Women for Women International והקדישה את חייה כדי לעזור לנשים באיזורי מלחמה לבנות מחדש את חייהן ואת הקהילות שלהן. בהרצאה מרתקת זו היא פורשת את את סיפוריהן העוצמתיים של נשים אשר בעתות מלחמה מפגינות את הכוח האדיר הטמון בהם - הכוח של שימור החיים.
(18 דק', תרגום לעברית או ערבית)
חוקי הפאטוואה שלכם אינם תקפים כאן
קרימה בינון היא ביתו של משכיל אלג'יראי אשר חייו עמדו בסכנה בגלל שהעיז ללמד את תורת דרווין באוניברסיטה. היא חוקרת את תופעת הפונדמנטליזם והטרור האיסלאמי כתופעה אשר מזיקה למוסלמים עצמם ומביאה את סיפורי הגבורה של האנשים אשר נלחמים בקיצוניים המוסלמיים מתוך עמם שלהם, מסרבים להרשות לדת שהם אוהבים להפוך לכלי של פשעים, תוקפונות ורציחות.
(20 דק', תרגום לעברית או ערבית)
מדוע יש מעט מדי נשים מנהיגות?
שריל זנדברג, אשת עסקים מצליחה מדברת על הסיבות מדוע יש מעט מדי נשים בעמדות מפתח ובעמדות הובלה. הפרספקטיבה שלה צומחת מתוך העולם העסקי אך מוכלת כמובן על כל העולם כפי שאנחנו מכירות אותו. אנחנו שומעות  מכל עבר - אם נשים היו מנהלות את העולם הוא היה נראה טוב יותר... אז למה הן לא מנהלות אותו? (15 דק', תרגום לעברית או ערבית)
Share
Tweet
+1
Forward to Friend
Share
הרך הנולד: ליהי לובל
קבוצת הפייסבוק - נשים אומרות חלאס! النساء تقول خلص!
מטרת הקבוצה היא לעורר את השיח הנשי במזרח התיכון לקידום ההכרות, ההידברות והשלום. כאן אנחנו קודם כל מקשיבות. הקבוצה היא מקום מוגן בו את מזומנת לשתף בייאושך, בחששותיך, בתקוותך ובחלומותיך.
هدف المجموعة هو ايقاظ الصوت النسائي في الشرق الاوسط من اجل تطوير التعارف , التحدث والسلام.
نحن هنا قبل كل شئ نستمع . المجموعه هي مكان آمن به انت مدعوة ان تشاركينا بيأسئك , مخاوفك ,آمالك وأحلامك.
הרך הנולד: ליהי לובל
הופכות את היוצרות 
העצמה אישית ועסקית של נשים היוצאות ממעגל הזנות
"הופכות את היוצרות" מפעילה מיזם חברתי להעצמה אישית וכלכלית של נשים היוצאות ממעגל הזנות, תוך דגש על התפתחות מקצועית וביטוי עצמי.    כחלק מפעילות העמותה מתקיימים מפגשים בבתים פרטיים ברחבי הארץ שבהם מציעות הנשים הפועלות בסטודיו למכירה את  העבודות שיצרו.
המכירה תתקיים בשבת 26 יולי, במכבים, משעה 10:00 עד 18:00, ביו השעות 12:00 או 16:00 יתקיים שיח עם מנהלת העמותה והנשים הפועלות בה . האירוע מיועד לנשים בלבד ולנערות מגיל תיכון ומעלה, וילווה בכיבוד קל.
פרטים נוספים אצל דורית 054-5664531
 

 
Copyright © 2014 נשים מצלמות, All rights reserved.