התאחדות חקלאי ישראל מבקשת לשתף אתכם בסיכום השנה החולפת של שנת 2019 בחקלאות הישראלית.

עבודת הסיכום, שמתבצעת בכל שנה על ידי הכלכלנית בהתאחדות גב' אילנה דרור, מאפשר לנו ללמוד על האתגרים וההצלחות בענף ולגבש מדיניות ומסגרת פעולה עתידית אל מול הגורמים הרלוונטיים למען חיזוק החקלאות הישראלית.

חלק מהממצאים פורסמו בגופי התקשורת השונים ביניהם ynet , לצפייה בכתבה שפורסמה ב-ynet 
 

הממצאים העיקריים מהדו"ח מובאים לפניכם:

קיפאון של עשור בתפוקה החקלאית

בעשור האחרון עומדת סך התפוקה על 30.9 מיליארד שקלים כאשר הגידול באוכלוסייה ממשיך לעלות. לאוכלוסיית ישראל נוספו 2 מיליון בני אדם בעשור האחרון. קיימת חלוקה פחות או יותר קבועה בין ענפי הצומח לענפי בע"ח לאורך העשור האחרון (כ- 18.5 מיליארד בענפי הצומח ו- 12.5 מיליארד בענפי החי).

עלייה בגידול המטעים

בפילוח לפי הענפים ניתן לראות כי עד שנת 2010 הגידולים הצמחיים - גידולי השדה, הפירות והירקות היו בעלייה ואילו בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית שבאה לידי ביטוי בקיבעון המתואר. לעומת זאת המטעים (ללא הדרים) גדלו ב 5 השנים האחרונות עיקר הגידול היה באבוקדו, בתמרים, ובמנגו שהפכו לרווחיים יותר.

ירידה חדה בפרחים, צמחי נוי ודגים

הירידה החדה ביותר בענף החקלאות הייתה בענף הפרחים וצמחי הנוי, שהיו בתחילת שנות ה-2000 מקור יצוא מפואר בישראל ונהיה בשנים האחרונות לענף פחות רווחי. ענף נוסף שחלה בו ירידה חדה הוא ענף הדגים, וזאת בעיקר כתוצאה מיבוא מסיבי של פילה אמנון קפוא מסין במחירי היצף. 

ירידה בהיקפי היצוא

היקפי היצוא ירדו בכ-50% משנת 1980 ותוצרת ענף גידולי השדה כבר כמעט אינם מיוצאים. היצוא היווה 30% מערך התפוקה החקלאית ומאז חלה ירידה מתמשכת עד שהשנה היצוא היווה 16% מיעדי התפוקה החקלאית.

ירידה ביצוא גידולי השדה

ישנה ירידה גדולה ביצוא תפוקות מענף גידולי שדה כגון: בוטנים, חמניות וכותנה. ענף החמניות הפסיק בכלל לייצא משנת 2018. בנוסף, ענף הכותנה נמצא בימים אלו במשבר עמוק בעיקר בגלל הקורונה. נוצרים מלאים גדולים של חומר שמחכה ליצוא והסינים שהינם הקולטים העיקרים של הכותנה אינם ערוכים לקלוט את הסיבים. גם יצוא הירקות נמצא משנת 2011 בירידה וזאת מכיוון שמחירי המתחרים מצפון אפריקה זולים יותר בצורה משמעותית.  ענף העגבניות הפסיק לחלוטין לייצא עגבניות לחו"ל. 

עלייה ביצוא הפירות

עלייה של 54% ביצוא הפירות בעשור החולף. ניתן לראות את הגידול המשמעותי באבוקדו שצמח ב-115%, את המנגו שצמח ב-56% ואת התמרים שהפכו לענף יצוא מרכזי בישראל וצמחו בכ 140%.

עלייה בגילאי החקלאים בישראל

בדוח עולה כי בשנת 2019 רוב החקלאים הם מעל גיל 55. ניתן לראות כי 28% מהחקלאים כיום בישראל הם מעל גיל 65, רוב החקלאים, 44% הם בגילאי 55-64, רק 8% מהחקלאים בם בגילאי 35-44 ואילו מתחת לגיל 35 המספרים כל כך נמוכים שלא ניתן לפרסם אותם (בגלל מגבלות סודיות סטטיסטית). זהו תמרור אזהרה למדינה שרוצה לספק בטחון מזון לאזרחיה גם בעוד עשור.

הדו"ח חושף נתון מדאיג של ירידה בצריכה לנפש בישראל של פירות וירקות בעשור האחרון

אם בשנת 2002 אדם בישראל צרך בממוצע  206 ק"ג של ירקות לשנה ו  86 ק"ג של פירות. בשנת 2019 ניתן לראות ירידה בשניהם כאשר כעת אדם ממוצע בישראל צורך רק  138 ק"ג ירקות ו- 78 ק"ג של פירות. צריכת הביצים בישראל לאדם עומדת על הממוצע העולמי. (כל הנתונים כוללים יבוא)

לעומת זאת ניצבת ישראל במקום הראשון בצריכת עופות בעולם ובממוצע העולמי לצריכת ביצים.

יוקר המחיה לא השתנה משמעותית מאז המחאה החברתית למרות ההתערבות בשוק המזון

לגבי מחירי המזון ניתן לראות בדוח שלאחר המחאה החברתית קיימת התמתנות של מחירי המזון (משנת 2014). בהסתכלות על אופן החלוקה של הוצאות משק הבית ניתן לראות בברור שהעלייה ביוקר המחייה אינה כתוצאה ישירה של מחירי הפירות והירקות שמהווים פחות מ-10% מההוצאה על מזון. עוד לגבי מדד המחיר לצרכן ניתן  לראות בדוח כי בשנים 2018-2019 יש ירידה שך 4.1% במחירי הפירות  ועלייה של 5% במחירי הירקות.